עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ניהול ידע בענן
05/12/2019 10:11
inbar n


1.      ארגון מסוים החליט להעביר את כל פעילויות ניהול הידע שלו לענן ולהיעזר בשירות ענן KMaaS

a.    מהם היתרונות שהארגון מצפה להם

Knowledge Management as a Service

היתרונות שהארגון מצפה להם:

·         גמישות – ניתן להתחיל בשירות או ביישום בודד ובהמשך ניתן להוסיף שירותים נוספים, או להקטינם. ניתן גם להחיל את השירות למספר משתמשים מצומצם ולהרחיבו בהדרגה

·         עלויות נמוכות – אין צורך יותר ברכישת תוכנות, בהתקנת שרתים יקרים, כונני אחסון וגיבוי והיערכות לחירום, עלויות על פי שימוש שוטף.

·         אין צורך בתיאומים מורכבים – הלקוח הסופי בארגון לא זקוק לאנשי IT שירכשו תוכנה, יתקינו ויבדקו התנגשויות עם תוכנות קיימות.

·         אי תלות במיקום פיזי - הענן מאפשר גישה מכל מקום, באמצעות דפדפן סטנדרטי, ללא תלות בציוד (גישה לידע בכל מקום בכל זמן)

·         ציוד קצה זול – פעולה באמצעות דפדפן ניתן לבצע ללא מחשבי קצה חזקים.

·         עלויות תפעול זולות - אין צורך בצוות IT גדול ו/או מיקור חוץ.

·         עדכניות תוכנות- הענן מתחזק את התוכנות

·         המשתמשים מקבלים את הגרסאות העדכניות ביותר

·         גיבויים אוטומטיים – ספק הענן אחראי לגיבוי ושרידות הנתונים (הידע של החברה)

·         הגדלה (או הקטנה) מיידית של נפחי אחסון בהתאם לצורך - ניתן לביצוע ללא רכש או השבתה של שרתים

·         ניתן לשימוש מכל מקום ועם כל סוג מכשיר (יש גישה לידע מכל מקום)

 

b.   מנה שלושה תנאי סף להצלחה

·         אבטחה החומר היקר והחשוב של הארגון יושב במקום שאין לארגון שליטה עליו

·         תקשורת חיבור אינטרנט מהיר ואמין הוא תנאי הכרחי

·         יחסים טובים עם נותן השירות - יש לשמור על הקשר עם החברה החיצונית המספקת שירותי ניהול ידע טוב ותקין. משום שחברה זאת מחזיקה בנכס חשוב של החברה ושתי החברות מחויבות אחת לשנייה באופן הדדי.

 

2.      מתי יש צורך ב"מיחשוב קצה"

מחשוב קצה נקרא Egde Computing. מחשוב קצה -  עיבוד הנתונים נעשה על הרכיבים עצמם או בסמוך אליהם. לדוגמה:  מכונית אוטונומית ואסדת קידוח.

יש צורך להשתמש במחשוב קצה כאשר רוצים לקצר את  זמן התגובה או קיצור זמן ההשהיה (Latency) או ל הקטנת כמות הנתונים המועברת לענן. לדוגמה המכוניות אוטונומיות לא ניתן לעבד את הנתונים השרת חיצוני רחוק כי זמן התגובה של המכונית יהיה גדול מידי לנסיעה תקינה ללא תאונות.

 

3.      בהנחה שאתם אחראים בחברה גדולה להיערך לשיווק המוצרים בהתאם למכירות בפועל ותוצאות הפעילות של הלקוחות שלכם באתר החברה וברשתות חברתיות. האם לצורך אגירת הנתונים לפני עיבודם תבחרו במחסן נתונים או אגם נתונים ?נא לנמק.

אגם נתונים - אגם הנתונים היא צורת אחסון נתונים שמטרתה לאסוף את כל המידע הקיים בארגון במאגר מרכזי אחד. הדגש הוא על העברה של כל הנתונים ללא אבחנה בצורתם או בתבניתם ללא שינוי צורתם המקורית. כאשר הנתונים נגישים ניתן להפעיל תהליכי עיבוד על מנת לאפשר פעילויות ומשימות שונות כמו הפקת דוחות ופעילויות מתקדמות יותר כגון machine learning. השם אגם נתונים מסמל את העובדה שהמידע צריך להופיע בצורתו הטבעית (כמו מים) ולזרום בצורה חופשית ממקום למקום על פי הצורך.

מחסן נתונים - הוא בסיס נתונים המשמש מערכות תומכות החלטההנתונים לרוב מיוצאים ממערכת אחת או מספר מערכות תפעוליות לשם הסקירה. מחסן הנתונים לרוב משמר את היכולות שלו בעזרת שלוש שכבות: הצגה, היתוך וגישה. כל יכולות מחסן הנתונים נבנות כדי לשרת את משתמש הקצה. הגדרה זאת של מחסן נתונים מתמקדת בצד האחסוני. מקורות המידע מטוהרים, עוברים עיבוד, קיטלוג ומובאים לשימוש על ידי מנהלים ובעלי מקצוע אחרים לשם בינה עסקיתכריית מידע ועיבוד אנליטי מקוון.

 

לדעתי לצורך אגירת הנתונים לפני עיבודם יש להישתמש במחסן נתונים, זאת על מנת לשמור את הנתונים מוכנים לעיבוד וקבלת החלטות בחברה (לעומת שמירת הנתונים במצבם הגולמי).

 

0 תגובות
ארגון לומד, למידה ארגונית, תחקירים
21/11/2019 12:50
inbar n

1.    1. בעיות התחקירים בצה"ל - מדוע יש בעיות תחקירים בצה"ל, כפי שמתואר בתקציר מדו"ח מבקר המדינה?

על פי דו"ח מבקר המדינה בצה"ל מעת לעת אירועים חוזרים על עצמם בשל אי-יישום של לקחים מהעבר, גם באירועים שגרמו לתהודה רבה בצה"ל ובציבור.

במאמר "הפקת לקחים בארגונים גדולים" נכתב כי "כדי להיות מצוינים יש להשתפר", בכדי להשתפר יש לבצע תחקירים יעלים וליישם את התחקיר כדי להשתפר. כדי להפיק לקחים יש לשאול "מה תוכנן להתבצע?" וגם "מה התבצע בפועל?" וכך לגלות את הפער. על פי המאמר, הלקחים חייבים להיות אוניברסליים כדי למנוע מהתקלה תחזור (כמו בדוגמת המחסן) ולכן גם צה"ל יש לקחת את המקרה הפרטי ולהפוך אותו לכללי על מנת שיהיה אפשר ליישמו.

בדו"ח מבקר המדינה אחד הליקויים בצה"ל הוא שהתחקירים לא מבוצעים בזמן אמת, ובנוסף לא מפיצים את התחקירים לכלל הגורמים הרלוונטיים אלא משאירים אותם בתוך היחידה – לפי המאמר, רק לקחים אמיתיים, שמקורם בחשיפה אישית, המתבססים על חשיפת השורה התחתונה של האמת, יתרמו לשיפור המצוינות של הפרט והארגון.


2.    2. שאלה עקרונית – כיצד לנהוג במפעילי מתקן שפעלו בניגוד לנהלים וכתוצאה מכך נגרם נזק? האם יש להעניש את המפעילים?

במקרה המתואר, מפעילים במפעל כימי ניתקו את גלאי מפלס הנוזלים במפעל כיוון שגלאי זה הפעיל הרבה התראות שווא במהלך הלילה וזה פגע ביכולתם לייצר ללא הפרעה. הריאקטור עלה על גדותיו והתקלה התגלתה רק כאשר חומר הגלם היקר נשפך החוצה מהמכל.

מפעילי המתקן פעלו על דעת עצמם בניגוד לנהלים תוך סיכון העובדים, המפעל והסביבה. למרות שכוונתם הייתה טובה, להמשיך לייצר ללא הפרעה, המעשה שלהם גרם להשלכות כלכליות כבדות למפעל. חשוב לציין שהחומר שהוזרם היה עלול להיות חומר רעיל או מסוכן ואז הפגיעה הייתה הופכת למסכנת לחיי אדם.

המפעילים היו צריכים ליידע את ההנהלה/אגף תחזוקה בניגוד לליקוי ולעשות כל שביכולתם לתקן את הליקוי. בנוגע לשאלה האם יש להעניש את המפעילים, תחילה נדרש לעשות תחקיר מעמיק כדי להבין מדוע זה התקלה קרתה, מדוע המפעילים פעלו כך? מה כדאי לשנות? לאחר ביצוע התחקיר המעמיק (מומלץ בשיטת AAA) ניתן יהיה להחליט פעולות להמשך כדוגמת הענשת המפעילים.

 

0 תגובות